למה רוב מתקני החימום באינפרא-אדום נהרסים מוקדם (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סביבה קשה מאוד עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, לחות גבוהה, ולפעמים גם טיפות מים שנופלות מהמקלחת. עבור רוב מתקני החימום באינפרא-אדום, זו סיבה להרס המכשיר.
המים חודרים פנימה, החלקים מתחילים להחליד, ולפני שאתם מבינים את זה, המכשיר כבר לא עובד. נמאס לנו לראות מכשירים שנהרסים לאחר שנה או שנתיים, לכן שינינו את הדרך בה אנו בונים את המכשירים שלנו.
מניעת הלחות
העניין עם אדי המים הוא שהם מצליחים לחדור לכמעט כל דבר. כשהם מגיעים לחלקים הפנימיים של המכשיר, נוצרת חמצון וקצרים חשמליים. כדי למנוע זאת, אנו סוגרים את המכשיר היטב ומוסיפים שכבות מגן נגד ערפל. כך החלקים הפנימיים נשארים יבשים. כשהם יבשים, החום נשאר יציב. לא תצטרכו להתמודד עם ירידות הטמפרטורה המעצבנות שקורות במכשירים זולים שאינם מאובטחים.
התמודדות עם טיפות המים
יש גם בעיית הטיפות. אם טיפה של מים קרים נופלת על צינור החימום החם מאוד, זה גורם לשוק תרמי. כך עלולים להישבר הזכוכיות או החוטים של המכשיר. אנו מוסיפים חומרי חסימה חזקים כדי שהחלקים החשמליים יישארו מנותקים מהחלקים שנגיע אליהם. כך, כמה טיפות במהלך השימוש היומיומי לא יפגעו במעגלי החשמל. זו ההבדל בין מכשיר שנמשך כמה חודשים לבין מכשיר שנמשך שנים רבות.
הערה חשובה לגבי ההתקנה
יש כאן ויתור – מכיוון שאנו סוגרים את המכשיר היטב כדי למנוע חדירת מים, החום נאגר בתוך המכשיר מהר יותר. לכן, אי אפשר להכניס את המכשיר לחלל קטן ואטום. יש לאפשר למכשיר מעט מרחב לאוורור. אם יש לו מעט מרחב, החלקים הפנימיים יישארו קרים, והקבלים שלו לא יתבלו מוקדם מדי.
בסופו של דבר, הכל תלוי בחומרי החסימה והשכבות המגן. זו הדרך שבה אנו מצליחים לגרום למכשירים שלנו להחזיק מעמד חמש שנים, במקום שנתיים.