אל תגזימו: כיצד לבחור את החום הנכון בחדר האמבטיה שלכם
זו טעות נפוצה שאני רואה כל הזמן: מתקינים מתקינים מחמם אינפרא-אדום בעל עוצמה של 1500 ואט בחדר אמבטיה קטן. זה נשמע כמו רעיון טוב – יותר עוצמה, נכון? לא בהכרח.
למעשה, זה גורם לבעיות. החדר מגיע לטמפרטורה הרצויה בתוך שניות, החיישן נכבה, והמחמם נכבה שוב. זה קורה שוב ושוב. בסוף, אתם מבזבזים הרבה חשמל, ונוצרים “אזורים חמים” – באזורים מסוימים חם מאוד, בעוד שהצד השני של החדר נשאר קר.
הכל תלוי בשטח.
אם חדר האמבטיה שלכם קטן (פחות מ-4 מטרים רבועים), אין לכם צורך במחמם בעל עוצמה גבוהה. עוצמה נמוכה יותר תאפשר טמפרטורה יציבה ונוחה. אך אם מדובר בחדר אמבטיה גדול, אז כן צריך עוצמה גבוהה יותר – או עדיף, מספר מחממים שיאפשרו לחום להגיע לכל פינה בחדר.
בנוסף, חשוב לזכור כיצד המחממים האלה עובדים. האינפרא-אדום אינו כמו מחמם אוויר – הוא פועל על החפצים ועליכם ישירות. לכן, המיקום שבו מותקן המחמם חשוב מאוד. אם המחמם נמצא נמוך מדי, תרגישו את החום יותר מדי. אם הוא נמצא גבוה מדי, החום לא יגיע אליכם. רוצים את הנקודה האידיאלית, שבה העוצמה והמרחק מהרצפה יהיו מושלמים.
אני מבין את הפיתוי שבשימוש במחממים בעלי עוצמה גבוהה – הם מחממים מהר מאוד. אבל יש בעיה: מחממים בעלי עוצמה גבוהה צורכים הרבה חשמל. אם אתם גרים בבית ישן, ייתכן שהחוטים שלכם לא יכולים לעמוד בזה. אתם לא רוצים שהמפסקים שלכם יפסיקו לעבוד בכל פעם שאתם רוחצים.
במקרים כאלה, הפתרון הטוב ביותר הוא להשתמש במספר מחממים קטנים שמותקנים ברחבי התקרה. זה פוגע פחות במערכת החשמל שלכם, ובנוסף, זה יוצר חום נעים ואחיד, במקום קרן חום חזקה שפוגעת בכם.