למה תנורי החימום באינפרא-אדום מסוג IPX4 לא עובדים (ואיך אנחנו מתקנים את זה)
יש סוד קטן לגבי תנורי החימום באינפרא-אדום: הם כמעט לא נהרסים בגלל כשל ברכיב החימום עצמו. בדרך כלל, הגורם האמיתי לכשל הוא נקודת החיבור של החוטים.
כשמחפשים תנור חימום מסוג IPX4 שעמיד בפני מים, קל לחשוב שמדובר רק במעטפת עמידה בפני מים. אך הערך האמיתי נמצא בחיבורים האטומים. אם נקודות החיבור אינן אטומות, הלחות והחום יגרמו לכשל בחיבורים החשמליים.
בעיית ה“נשימה”
במערכות בעלות הספק גבוה, המקום בו החוטים נפגשים עם רכיב החימום נהיה חם מאוד. רוב החומרים האטומים הרגילים אינם יכולים לעמוד בשינויי הטמפרטורה התדירים. הם נהיים שבירים ונשברים.
כשיש סדק, התנור מתחיל “לנשום” – הוא מתקרר, סופג אוויר לח, ואז כשהוא חום שוב, הלחות נשארת בתוכו. דבר זה גורם לחמצון ולשחיקה של החוטים, ובסופו של דבר לכשל במערכת.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרים אטומים מתוצרת תעשייתית. זה יוצר מחסום אטום שמונע מהלחות לחדור פנימה.
אל תסתפקו בחומרים באיכות נמוכה
ראיתי יותר מדי מוצרים זולים שמשתמשים בחומרים אטומים פשוטים. במקומות בהם יש מים או חומרים כימיים, מוצרים אלו נהרסים כמעט מיד.
אנו עושים זאת בצורה שונה – אנו משתמשים בחומרים אטומים איכותיים, בשילוב עם חומרים מיוחדים שמגנים על החוטים. כך, המערכת החשמלית נשארת מבודדת, גם אם המעטפת החיצונית נפגעת.
טיפ קטן לגבי החום
יש כאן צורך באיזון: חומרים אטומים טובים להגנה מפני מים ורעידות, אך הם גם גורמים לעלייה בטמפרטורה בקצה החוטים. אם החוטים לא יכולים לנשום, המעטפת החיצונית תתבלה מהר מדי. העצה שלי? השתמשו בחוטים עשויים פלואורופולימרים בעלי עמידות גבוהה לחום. זה ישמור על המערכת יציבה ויחסוך לכם בעיות בעתיד.